למידת מיומנות אצל ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד בינוני ונמוך:
תכונות בסיסיות והשפעת גירוי וסטיבולרי תנועתי
גילי כץ נווה, ד"ר יעל עדיני, ד"ר אורית חצרוני, פרופ' יורם בונה
מאמר מחקרי זה התפרסם בירחון Autism Research
קישור למאמר המלא - נא לחצו כאן
תקציר מתורגם של המאמר:
עדויות קליניות ומחקרים רבים תומכים בממצא שאצל אלו המשתייכים לספקטרום האוטיסטי קיימת התפתחות לא תקינה של מיומנויות תפיסתיות, תנועתיות וקוגניטיביות, ובכל זאת, הידע הקיים ברשותנו כיום על מנגנוני רכישת המיומנות באוטיזם ומנגנוני הפלסטיות המוחית המעורבים בתהליך, מועט ואינו מספק. למידת מיומנויות חשובה וחיונית לפעולות רבות בחיי היומיום, ולהבנה מעמיקה יותר של תכונותיה הבסיסיות, ומציאת גורמים שיכולים לשפרה, יש פוטנציאל לקדם את המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי ובכך, להיטיב עימם ועם סביבתם.
אחת הדרכים המוכרות והנחקרות לבחינת למידת מיומנות, הינה מטלת "זמן תגובה לסדרה" (SRT) – מטלת למידת רצף, הבוחנת יכולת למידת מיומנות של רצף המוצג לנבדקים באופן אימפליציטי (באופן לא מילולי, דרך התנסות). במטלה זו, בגרסת מסך מגע, מוצגים ארבעה ריבועים קבועים כשבשטח כל אחד מהם מופיע גירוי אור ויזואלי בסדר שנראה אקראי, והמשתתף מתבקש ללחוץ על כל גירוי ויזואלי מהר ככל האפשר. לחיצה מדויקת על שטח הריבוע, מביאה להופעת הגירוי הויזואלי הבא בסדרה. מטלה זו נחקרה עד כה בקרב אלו הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה ובאופן מוגבל וראשוני שהעלה ממצאים מעורבים, וכמעט ולא נחקרה בקרב בעלי התפקוד הבינוני והנמוך, שדווקא עבורם, בעיית למידת מיומנות היא הקשה ביותר.
לצורך ביצוע מטלת SRT, על הלומד להפנות את הקשב למטלה המוצגת לפניו, לחבר בין אינפורמציה ויזואלית לבין פעולה מוטורית, ולהעביר את הקשב במהירות מאלמנט אחד לשני – דבר שעלול להיות קשה עבור אלו הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד בינוני ונמוך.
במחקר הנוכחי, ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד בינוני ונמוך (ASD, N=18), וילדים בעלי התפתחות תקינה (TD, N=18), אומנו במטלת SRT באמצעות מגע במסך טאבלט, ונבחנה אצלם יכולת למידת מיומנות המתבטאת מוטורית, ותכונותיה הבסיסיות. מחקרים הראו שלמידת מיומנות טובה מצריכה ביצוע חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן. לכן, במקום ההליך המקובל של ה-SRT, בו מתבצע אימון חד-פעמי ארוך (Nissen & Bullemer, 1987), נעשה במחקר זה שימוש בהליך למידה ממושך, הכולל אימון שיטתי קצר, אשר הועבר פעמיים בשבוע בממוצע, על פני מספר שבועות (Adini et al., 2015), וכלל בסך הכל 10 ימי אימון. במקביל נבחנה השפעת גירוי וסטיבולרי תנועתי על קידום יכולות הלמידה של הילדים.
מחקרים רבים הציגו את ההשפעה החיובית של המערכת הוסטיבולרית ושל גירויי תנועה וסטיבולריים על קשיי קשב וריכוז ועל עוררות. הגירוי הוסטיבולרי ניתן לפני ותוך כדי הליך הלמידה, מתוך ציפייה לראות את השפעתו החיובית על הביצוע ועל זמן תגובת המשתתפים במטלת SRT.
מממצאי המחקר עולה באופן חד משמעי כי ילדים עם אוטיזם בעלי תפקוד בינוני ונמוך מסוגלים לבצע למידת מיומנות של רצף SRT – הילדים הראו שיפור מהירות (חציון זמן התגובה לכל לחיצה) של כ-170 מ"ש, בדומה לזה של ילדים עם התפתחות תקינה, אם כי זמן התגובה הכללי שלהם היה איטי יותר, ומאפייני למידתם שונים.
ממצא חשוב נוסף הינו כי לגירוי הוסטיבולרי השפעה מיטיבה על הלמידה של הילדים מהספקטרום האוטיסטי – קבוצת ה-ASD שקיבלה גירוי וסטיבולרי (N=10), הראתה במהלך האימון שיפור גדול יותר במהירות הביצוע לעומת קבוצת הביקורת של ה-ASD, כאשר המהירות ההתחלתית של שתי הקבוצות ביום האימון הראשון, היתה זהה. בנוסף, וחשוב לא פחות, ניתן לראות כי הגרייה הוסטיבולרית גרמה להפחתה מובהקת של שונות ביצועי המשתתפים בתוך הרצף, לביצוע חלק יותר של הרצף בקרב הנבדקים, ולהקטנת השונות בין הנבדקים והתכנסותם למהירות דומה בסיום האימון.
תוצאות המחקר המראות כי לגירוי הוסטיבולרי השפעה חיובית על למידת מיומנות של רצף אצל ילדים מהספקטרום האוטיסטי, הינן בעלות חשיבות פרקטית גדולה. גירוי וסטיבולרי הינו דרך טיפול פשוטה וקלה ליישום, הן בגנים, הן בבתי ספר והן בבית הילדים, ומכאן, בעל פוטנציאל קידום של קבוצות גדולות של ילדים מהספקטרום האוטיסטי.
